שחור חום ולבן

אתה מניח את הראש את הדשבורד ומתרחק במבט מהורהר.
אנחנו מתיישבים על הספסל, כאילו מלאים בהקלה אבל נקרעים.
אתה נוסע לגבעתיים.
הלכתי לבעוט בערימה שמתחת לבניין, כבר מתגעגע.
כזה קטן.