יום רביעי, 3 באוקטובר 2012

שחור חום ולבן

אתה מניח את הראש את הדשבורד ומתרחק במבט מהורהר.
אנחנו מתיישבים על הספסל, כאילו מלאים בהקלה אבל נקרעים.
אתה נוסע לגבעתיים.
הלכתי לבעוט בערימה שמתחת לבניין, כבר מתגעגע.
כזה קטן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה