יום ראשון, 20 במאי 2012

אובדן ומצוקה

הראש מנסה להדחיק כדי לא להתמודד כי מה שקרוי הנפש והלב לא יכולים לשאת עוד
הידיים מאידך מחפשות מהר את התמונות
כדי לעורר שוב דמעות
כי לבכות זה אנושי
כי אני רוצה שיכאב לי כדי לא להרגיש אדיש
כדי לזכור ולא לשכוח
כי להמשיך כאילו שום דבר לא קרה זו אפשרות נוראית
אני מעדיף לשבת בעבודה ולבכות ולהתגעגע
להרגיש את הכל
להקליד בעיניים רטובות עוד ועוד מילה
אחרי שבוע שבו לא יכולתי לדבר או לחשוב
אני משותק מבפנים
הכל ממשיך כרגיל
קשה לי לדבר על זה
קשה לי להוציא את זה החוצה
רק שני אנשים יבינו את הכאב שלי ואני לא רוצה להכאיב גם להם עם מילים וזכרונות
אני רוצה שיכאב רק לי
כי כשכואב לי אני מרגיש את הכל ואני מרגיש טוב יותר, יש סיבה לחיים
הרגש מעורר אותי ומפרה אותי ואז מדכא אותי ואני מוצא את עצמי מסתתר בחדר השינה
מתחת לשמיכה
דומע לתוך הכר חרישית
ואז משחק באייפון בעוד משחק כדי להדחיק את הזכרונות
כל כך הרבה אהבה ליצור אחד
החיים הם דבר נוראי
וגם המוות

יום שישי, 18 במאי 2012

היד נחנקת

יום אחד כל המחשבות עוד יפרצו החוצה אבל עד אז אני שומר הכל בפנים ומתבשל בתוך המיצים של עצמי כמו קדירת אכזבות הממתינה לפורקן.

יום רביעי, 2 במאי 2012

שיר ח"י

מישהו העמיס פה שוודיות ולא קראו לשאולי מהגן הבוטני
1
מלפפון חסר תושיה
2
שאולי נעלב
3
אפרסמון עמוס מגנזיום
4
למה שאולי נעלב
5
מחוגה המפקה מרגילות
6
חסר ליבידו ובטחון עצמי
7
מלונים עסיסיים מלאים זרע
8
בום גדול נשמע פתאום
9
לי זה עולה יותר
10
מת העולם
11
את לא תגידי עליו ככה
12
ברוח הדברים הללו ניתן לסגור עוד יום
13
את הפאה שלי אני מסרק לשמאל, ככה אנשים שבאים מימין לא רואים את העין הפוזלת
14
דובדבנים ממולאים בזיתים ממולאים בפיסות גזר
15
אתמול בערב צרעות נכנסו לדירה ועפו סביב הפלורוסנטים
16
ממש קר לי, שמישהו יסגור כבר את המזגן המחורבן הזה, מה זה החרא הזה בן אדם לא יכול לשבת בעבודה בלי לרצות למות
17
חשבון דולרים
18
צדיקים גדולים