יום ראשון, 20 במאי 2012

אובדן ומצוקה

הראש מנסה להדחיק כדי לא להתמודד כי מה שקרוי הנפש והלב לא יכולים לשאת עוד
הידיים מאידך מחפשות מהר את התמונות
כדי לעורר שוב דמעות
כי לבכות זה אנושי
כי אני רוצה שיכאב לי כדי לא להרגיש אדיש
כדי לזכור ולא לשכוח
כי להמשיך כאילו שום דבר לא קרה זו אפשרות נוראית
אני מעדיף לשבת בעבודה ולבכות ולהתגעגע
להרגיש את הכל
להקליד בעיניים רטובות עוד ועוד מילה
אחרי שבוע שבו לא יכולתי לדבר או לחשוב
אני משותק מבפנים
הכל ממשיך כרגיל
קשה לי לדבר על זה
קשה לי להוציא את זה החוצה
רק שני אנשים יבינו את הכאב שלי ואני לא רוצה להכאיב גם להם עם מילים וזכרונות
אני רוצה שיכאב רק לי
כי כשכואב לי אני מרגיש את הכל ואני מרגיש טוב יותר, יש סיבה לחיים
הרגש מעורר אותי ומפרה אותי ואז מדכא אותי ואני מוצא את עצמי מסתתר בחדר השינה
מתחת לשמיכה
דומע לתוך הכר חרישית
ואז משחק באייפון בעוד משחק כדי להדחיק את הזכרונות
כל כך הרבה אהבה ליצור אחד
החיים הם דבר נוראי
וגם המוות

תגובה 1:

  1. ממש קלאסי.
    שמאל אנרכיסת לפי מיטב המסורת
    מעוות את המציאות אלימים ורוצים להחליף את השלטון בכוח.דמוקרטיה-רק שמתאים לנו.
    כן באמת נתניהו היה צריך להתקשר ולהודיע למשטרה תנו להן להרוס כמה
    חלונות ראווה.צדיקים דואגים למסכנים ולמדינה.תנו להם להשתולל. למהלא?

    השבמחק