כפייה דתית בפסח כשר

המאבטח האפרו ישראלי חסם בגופו את גופי
לי צעק: אתה לא תצא מכאן אדוני!
שהרי הבמבה בידך מכילה שארית בוטנים
ואצלנו המוכרים רוסים
זאת אומרת אשכנזים
זאת אומרת מחמירים
וידוע כי המהדרים לא נוגעים אחד לשני באשכים
לא טובלים ולא מנערים
את ארוחת החג של הלוחמים ישר לפח זורקים
זעמתי על הקופאית
זעמתי על מנהל הסניף
זעמתי כל הדרך אל המכונית
החרדים הללו, עם הכובעים והמנהגים
שאלוקים ישים אותם במכונת זמן וישלח אותם
ישלח אותם טוב!
ימכור אותם תמורת שקל לערבים
אבל לא נבוא לבקש אותם בסוף החג
שישארו שם, יאכלו חומוס ופול, מסחבה וטחינה ומחלוטה ושיפוד ושיפוד ושיפוד ושיפוד ועוד שיפוד
וכרובית בשמן עמוק
וחציל בטחינה
מי הם אותם בעלי חנויות במרחב הציבורי
מי הוא אותו אלוקים שנתן להם רישיון לא למכור לי מאפים ופירורים
אדם פשוט אני, עם אימייל ונעליים וספר על נשימה נכונה
אשמיץ את הסופר בעזרת כח הכתיבה!

בדרכי הביתה ראיתי הומלס שעגלתו גדושה פיקדונות שלא ניתן לממש
נכמר עליו לבי
ואני, אכלן כפייתי
לו רק הייתה לי במבה כדי להרגיש טוב יותר
שאלוקים ישלח לכל שונאיי פסח שמח וכשר