יום שני, 11 במרץ 2013

מחשבות של מטבוחה

את אדם ממש יפה
הילה אלפרט
עם ידיים חמות
הילה אלפרט
חלקי הפנים שלך בוערים
הילה אלפרט
מפולפלת כמו סכין
ואני מביט בתמונה
שחור לבן
טועם את החיים
שחור לבן
המחשבות שלי שחור שחור שחור שחור
ברשת האינטרנט הכל נראה מקולל
אני סר למטבח לחפש מרגוע לנפש
בתוכי מתפלל לחוקן גדול שיטהר לי את הנשמה
כאילו לחי של חיה גוססת בקדרה
הצרות יפלו מתוכי כמו שלשול חם של בוקר
בחריפות של פוני מהמם

חם או סתם

חבל שנולדתי באמת
במקום לישון בהפלה של החיים
בזבוז של זמן וכסף
מעגל אינסופי של מרוצי כלבים
לכבות את האור מהר
לשבור את כל הידיים
האצבעות המקלידות
העיניים הרואות
המטרה הנעלה ריקה מתוכן
נותר רק אלא לחבק את המבט החם
באותיות הצהובות של הזריחה הכל נמס
כמו שתן על שעון החול
הכל ממשיך ליפול לסבול להנמק
ורק המיטה קורצת בעין סגורה של עייפות
הכל עלה לפתח הבליעה
סליחה
אני מצטער שאין לי מטרה נעלה לשמח
ההליכה הביתה עדיפה
הכל ריק וקר כמו הידיעה
שאין עוד

בדרכי אל מקום חדש

הבחור הערבי הזה
פתח לי את העיניים
לגבי הצבעים
שמעל האסלה
כי כולנו בעצם מתקלפים כמו גבות

הדחקה משנת 1998

אני זוכר איך סובבתי תקליט והייתי בטוח שהמחשבות צלולות
אנשים גדולים שכבר ראיתי מקרוב צועקים ססמאות לתוך אוזניות
והיום מתוך עמדת עבודה אני חושב על מעליות
ומה שנשאר זה ארון בגדים עם ידית עשויה מכנף של ברבור
מעל הכל מרחף המוות
נגעתי בפרי וקיבלתי סגולה
זאת הגיטרה ששברה את השיניים
לא ירד דם
בחלום
זה אומר שכולנו מתים מחר
בידיים קרות
חתכים אופטימיים
יש מקום לנהל סיכונים
צריך לפתור את הדברים בפנים
יש בעיה ולא רוצים לדבר
על פלסטיק

מחשבות על מסך פוסט פמיניסטי

עורכת דין חריפה בשמלה כחולה
כמה נשית
כמה כהה
גמלאית קופת החולים מאזינה לשאלות
האם אצליח להשיג גט
הכי חשוב להרגע עם כוס מים
זו חדירה למרחב הפרטי
הייתי ממליץ להשתמש במכונה המתאימה
לא כולם מתמודדים
אותו הדבר
הרעב הורג מבפנים
מחשבות על שינה
חלומות בהקיץ
ליד המיטה שק מלא סכינים
כמו קבוצת אנשים על החוף בחדרה
התחנה המרכזית ריקה
זה סימן שהגעתי לאן שצריך
עולם עקום ואני מחליק מהצד
אבל לא שוכח לזכור את מי שחשוב

שודד ים במסע אחר מציאות

שוב צלילה
נופל על האף
קר נורא תחת פלסטיק רטוב מחפש מחשבה ריקה
ציפורניים סופרות נכסים שקשה להזיז
זו אכזבה אינסופית
עובד מעביד
ננעל בתוך מעגל רדיפה אינסופי
הצינה חודרת מבעד לצמיגים הבוערים

גיפס


הקיר הזה עשוי גבס
אני עם משקפי שמש
אבל רואים
אני חושב שאין לי ידיים
אין איך לנגב את הדמעות
אם מישהו שומע בכלל
יש לי בחילה אינסופית
אני לכוד בתוך תרסיס
אחד פלוס אחד מתנה
כל הכסף הלך על תרופות

054 כאזור חיוג מנטלי

אין סוף
אין סוף
אין סוף לצפצופים באוזניים
חריקות השיניים
מכונה מתקלקלת מול העיניים
אין לי מספיק נעליים בשביל כל הצעדים הדרושים לשיקום המצב שלי
רטרואקטיבית

שיר שכותבים ללהקה לא קיימת

התחנה הבאה דרך השבעה
נוסע רחוק עם חבר דמיוני
פתיליה של זכרונות עמומים
עזבתי את הולנד והקשר ניתק
המלכה מבקשת מזונות
חיפשתי מזומן ומצאתי גלגלים
בין הכריות של הספות

אזכור שני ברצף

הצילו בבקשה
היא בונה מגדלים מקרטון
אני לכוד מתחת לשמיכה של פרסים
יש אור חזק
ילדים צועקים בחלון
חוויה קלסטרופובית בחלל חצי פתוח
לחצים בבטן לחצים בצד
מים נופלים מהתקרה

מכל השירים שכתבתי זה לא היחיד

בתור ארכיטקט הייתי רוצה להיות עטוף בנייר
כדי לא להקיא בגשם
עם כל נשימה יש חרחור וצפצוף
כל השיניים כואבות
זה מה שמגיע לי עם חברים כאלה
חרחור צפצוף
כל הזכויות שמורות
טפטופים על מזגן בחוץ

מעשה בבית תאילנדי

בתוך המכונית יש כלי עבודה
חייל שמבצע זממו באבטיח
יש שיטה
יש דרך
יש צורת הרכבה
יש פסולת מתחת לשטיח
כנראה שהיה שימוש בסמים
אין הסכמה בין החולצות בארון
גלגלי המיקרוגל מסתובבים
על המסך יש גבר קירח
לכל אורך הדרך אנו שרים
יום חגה של מדינה עצמאית

מה בכלל טוב בכל החיים

זה כבר לא הבית שלי
סירנה נשמעה בחוץ
עולה ויורדת
כמו מחזור נשימה של אמבולנס או ניידת
כבר לא אומרים לבריאות
בקרוב הארגזים יבואו ואיתם שינויים
מעידות בזמן הליכה
שיחות בהולות
נגיעות של תקרה חדשה
זכרונות מאחורי וילון



תחושה שאי אפשר להפוך

דם מהמצח ניגר ללא סוף
לאט המבט מאבד מיקוד
צבע צהוב לסיום
בינואר הצרות תמיד מתקרבות
האופק עמוס מרפקים וקירות
נקודות זכות
מביא את הרוח
מביא את השמש
מביא אל אחד
אחד אחד אחד אחד אחד
שמבין

מחלה שמתגלגלת

הרחובות נרדמים בדרך לעבודה
כמו וילון כתום שעוטף נורת חיסכון
הכל בוער
מבפנים הכל מתהפך
חסימת מעיים של זעם שנאה ותסכול
מחשבות רצות רחוק רחוק רחוק
הכל בורח

ברק ורעם | נאום פרידה

אצבעות בעיניים ואין מה לאכול
הנוצות הנוצות
כבד עליי העסק
המוגלה נוזלת מגלידה
מתקשה העורף
הכל נשבר כמו מכונת כביסה
חיה רעה טריקולור
געגועים לימים של צדק אינסופי
אוכל אדם אוכל אדם אוכל אדם אוכל