מחשבות של מטבוחה

את אדם ממש יפה
הילה אלפרט
עם ידיים חמות
הילה אלפרט
חלקי הפנים שלך בוערים
הילה אלפרט
מפולפלת כמו סכין
ואני מביט בתמונה
שחור לבן
טועם את החיים
שחור לבן
המחשבות שלי שחור שחור שחור שחור
ברשת האינטרנט הכל נראה מקולל
אני סר למטבח לחפש מרגוע לנפש
בתוכי מתפלל לחוקן גדול שיטהר לי את הנשמה
כאילו לחי של חיה גוססת בקדרה
הצרות יפלו מתוכי כמו שלשול חם של בוקר
בחריפות של פוני מהמם

חם או סתם

חבל שנולדתי באמת
במקום לישון בהפלה של החיים
בזבוז של זמן וכסף
מעגל אינסופי של מרוצי כלבים
לכבות את האור מהר
לשבור את כל הידיים
האצבעות המקלידות
העיניים הרואות
המטרה הנעלה ריקה מתוכן
נותר רק אלא לחבק את המבט החם
באותיות הצהובות של הזריחה הכל נמס
כמו שתן על שעון החול
הכל ממשיך ליפול לסבול להנמק
ורק המיטה קורצת בעין סגורה של עייפות
הכל עלה לפתח הבליעה
סליחה
אני מצטער שאין לי מטרה נעלה לשמח
ההליכה הביתה עדיפה
הכל ריק וקר כמו הידיעה
שאין עוד

בדרכי אל מקום חדש

הבחור הערבי הזה
פתח לי את העיניים
לגבי הצבעים
שמעל האסלה
כי כולנו בעצם מתקלפים כמו גבות

הדחקה משנת 1998

אני זוכר איך סובבתי תקליט והייתי בטוח שהמחשבות צלולות
אנשים גדולים שכבר ראיתי מקרוב צועקים ססמאות לתוך אוזניות
והיום מתוך עמדת עבודה אני חושב על מעליות
ומה שנשאר זה ארון בגדים עם ידית עשויה מכנף של ברבור
מעל הכל מרחף המוות
נגעתי בפרי וקיבלתי סגולה
זאת הגיטרה ששברה את השיניים
לא ירד דם
בחלום
זה אומר שכולנו מתים מחר
בידיים קרות
חתכים אופטימיים
יש מקום לנהל סיכונים
צריך לפתור את הדברים בפנים
יש בעיה ולא רוצים לדבר
על פלסטיק

מחשבות על מסך פוסט פמיניסטי

עורכת דין חריפה בשמלה כחולה
כמה נשית
כמה כהה
גמלאית קופת החולים מאזינה לשאלות
האם אצליח להשיג גט
הכי חשוב להרגע עם כוס מים
זו חדירה למרחב הפרטי
הייתי ממליץ להשתמש במכונה המתאימה
לא כולם מתמודדים
אותו הדבר
הרעב הורג מבפנים
מחשבות על שינה
חלומות בהקיץ
ליד המיטה שק מלא סכינים
כמו קבוצת אנשים על החוף בחדרה
התחנה המרכזית ריקה
זה סימן שהגעתי לאן שצריך
עולם עקום ואני מחליק מהצד
אבל לא שוכח לזכור את מי שחשוב

שודד ים במסע אחר מציאות

שוב צלילה
נופל על האף
קר נורא תחת פלסטיק רטוב מחפש מחשבה ריקה
ציפורניים סופרות נכסים שקשה להזיז
זו אכזבה אינסופית
עובד מעביד
ננעל בתוך מעגל רדיפה אינסופי
הצינה חודרת מבעד לצמיגים הבוערים

גיפס

הקיר הזה עשוי גבס
אני עם משקפי שמש
אבל רואים
אני חושב שאין לי ידיים
אין איך לנגב את הדמעות
אם מישהו שומע בכלל
יש לי בחילה אינסופית
אני לכוד בתוך תרסיס
אחד פלוס אחד מתנה
כל הכסף הלך על תרופות

054 כאזור חיוג מנטלי

אין סוף
אין סוף
אין סוף לצפצופים באוזניים
חריקות השיניים
מכונה מתקלקלת מול העיניים
אין לי מספיק נעליים בשביל כל הצעדים הדרושים לשיקום המצב שלי
רטרואקטיבית

שיר שכותבים ללהקה לא קיימת

התחנה הבאה דרך השבעה
נוסע רחוק עם חבר דמיוני
פתיליה של זכרונות עמומים
עזבתי את הולנד והקשר ניתק
המלכה מבקשת מזונות
חיפשתי מזומן ומצאתי גלגלים
בין הכריות של הספות

שולף ישר

אמש ברחוב אבן גבירול הפלצתי על ספסל
היישר מהעכוז
חרוזים צרופים
שירה
פרוזה
כל זאת ועוד בעודי מסתתר מההומלס שמנער את החבילה שלו עם הידיים בכיסים
אולי בגלל שאין לו חגורה
ואולי זה קשור לזה שהוא צועק ברחוב כאילו היה משוגע

פרנסה טובה

יש אחד זועק שאין לו במה להאכיל ילדים רעבים
חבל שעשה אותם אם כך
מה, כשהוא זיין את אישתו אז כן היה להם כסף?
בטח היו טחונים בכסף אלה, מפוצצים!
ואז פתאום באו הילדים הרעבים, אכלו להם את כל הכסף, ועכשיו מסכן, עומד באלנבי וזועק, מסכן!

אני אבל אדם פשוט אני, מה לי נגד ילדים, שהרי הבעיה נעוצה במערכת החינוך!
אני מבדיל בין טוב לרע, וכרגע רע.
אין עוררין, אני מסוגל להבדיל
אלף הבדלות
וגם אני בדרך
אולי עוד שבוע או שבועיים
בקרוב גם אני אצעק ברחוב
ומישהו יכתוב עליי באינטרנט
ואני אחרבן לו בתוך הפה
אבל אולי בעצם כשאני אהיה ממש עני - אני כבר לא יזכור כרו וקטוב.

מביא דברים מהזבל

הכי הייתי רוצה להביא מהזבל מחלה אקזוטית
או חתול רחוב יפה ורך
הייתי רוצה להביא רהיט שאני לא יכול להרשות לעצמי לרכוש
או ארוחה שמישהו אחר זרק כי הוא טיפש ולא מבין שיש אנשים רעבים שמסתובבים באינטרנט וכותבים שירה

הכי הייתי רוצה להביא מהזבל כסף
או חתול רחוב בלי חתיכות חרא על התחת
כי חתולי רחוב לא יודעים לנגב את התחת
גם חלק מהחברים שלי לא יודעים
או ארוחה שמישהו אחר זרק כי הוא ראה מישהו שלא יודע לנגב את התחת וזה הרס לו את התאבון
זה הגיוני

עוד משורר אחד מת

רומן באימבאיב, אדם מעורר השראה
דיבר יפה, כתב יפה, ועכשיו הוא מת
ואוכלים אותו בדיוק כמו שיאכלו אותי
ויום אחד כולם ישכחו
האם זה גורלם של הרוסים התרבותיים שהביאו את התרבותיות, או של כל חתיכת בשר מסריחה?
ואללאק לא יודע, אבל חבל, בן אדם מת
עכשיו רק נשאר לעשות רשימת מכולת
מי ימות ראשון
מי הבא בתור
את מי יזכרו הכי הרבה
איפה ישימו שלט
אני רוצה לדעת בעוד שבעים שנה, אולי תשעים
מישהו יניח לוחית על הקיר - יכתבו בה שגרתי בבניין זה, סבלתי ושילמתי המון
והתבאסתי על באימבאיב, כי חבל, בן אדם מת.

לא כוס התה שלי

אני יכול לספר לכם הרבה סיפורים הלילה
אבל זו לא כוס התה שלי
עלילות רבות על ארץ רחוקה
עלילות נוספות על עניינים מקומיים
כמה סיפורים על דברים ברומו של עולם
אבל זו לא כוס התה שלי
הכוס לי גדולה יותר ואין לה ריח מסריח
אז תביאו לי את כוס התה שלי אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם
למה אני אזיין לכם את האמא
אתם לא מכירים אותי

כשר למהדרין

עירום חלקי
באוטובוס
שלח לי הקדוש ברוך הוא
ברוב תבונתו
שהרי הוא יודע כל
רואה כל
מבין המון
ויש לו יד בדבר

עירום חלקי
כמו מתנה משמים
שהרי עדיף חלקי לפחות
בארץ הקודש
עדיף על עירום חלקי בארץ זרה

עירום חלקי הוא מנת חלקנו
עירום עם חלב ודבש
כמו פרחים ושיחים ופירות יבשים
ואם אפשר אז יפה שעה אחת קודם

שקרים בשיפודים - חלק ראשון

רימו אותי בשיפודים
מכרו לי אכזבות בלאפה
חשבתי שאגזור קופון, אך זו הייתה טעות
טעם מר החזיר אותי למציאות

החיים לא דבש
כולם יודעים זאת, אחויה
החיים הם לא סילאן מתוק או רימונים עסיסיים
אל תבכה, אבויה
הקב"ה ישלח לנו את מה שמגיע לנו

בקרוב חלק ב'.

שקרים בשיפודים - חלק שני

הייתה שם טחינה מגעילה כמו בי ביוב
היה שם לימון מר לצד שירות עלוב
היו שם ירקות מגעילים כמו קקי ברחוב
היה בשר אחד אולי בקושי שהייתי רוצה להרגיש אותו אליי קרוב
אבל מה,
בסך הכל לפעמים יוצאים מופסדים
כמו יהודה קיסר שנפל להימורים
כמו דקלון שנכנע לאלוקים
כמו אנשים פשוטים שלא יודעים יותר מה טוב מלבד לרצות אחרים

ככה אנחנו כשלנו בפסטיבל הבשרים של החיים