בבעלות אפסית

העיר הזאת שייכת לצעירים
היפים ריחניים
אנשים מן הניכר
ואנשים שיוצאים עם האופניים שלהם כדי ללכת לצידם
להפגש עם חברים ולדבר
לשתות בירה זולה ולצחוק בקול רם
אין בה מקום לאנשים עייפים
עייפים מאוד
מאוד עייפים
בייחוד לא בערב
כשהמדרכות מלאות בשמחת חיים מהולה בשתן
ואתה יושב לך על הספה וחושב על כלום
מתחבא כמו שולחן סנוקר במאחורה של מכולת ברחוב הקונגרס
כל כך עייף
בקושי יש לך מספיק רוק בתוך הפה
לפלוט סמוכטה של זלזול כלפי הפרצופים האמנותיים שלהם
שהקדוש ברוך הוא ישלם להם ובגדול
ואתה תוסיף טיפ
שיהיה לתרופות

הצדיק המגמגם

יושב יושב יושב
הוא ישוב בשולחן מולי
ראשי נופל על כיפה עם כיתובים
אוזניות ענק עם פלסטיק בדוגמת עץ
מילים קשות הוא אומר
מילים על האינטרנט
ספק אם אלוקים מרשה לאנשים כאלה לגעת באינטרנט
שהרי הוא נועד לתורה
לכתובים
בעל פה
איזו גמרא
כמו מן מהשמיים
ואני חושב לעצמי על מטרתו
מה הוא משרת מלבד אלוקים
מה עושה בכיסא מולי
למה חם פה כ"כ
ועם זאת מזג האוויר גורם לרצות לצאת החוצה
לחקור עולם שלם של דברים שלא ראיתי מזמן באור יום
לאכול טעמים
להריח ריחות
להסתכל איך הקיץ שוטף גופים נשיים
איך השמש רוחצת סרטנים בקרם שיזוף
איך משחקים טניס בשמלה לבנה קצרצרה
כמו פין שמחליק קלות על חמאה מלוחה מבית תנובה
הפין עם הבית
הבית עם כיפת הברזל
חלודה בעצמות
מרוב ישיבה במשרד
איפה החמאה שתשמן את המפרקים שלי
איפה המוח
איפה הלב
איפה האומץ
הכל נופל על אוזניים ערלות

חושב על דברים

אני לא מחפש להתאבד
אבל זה תמיד נמצא בראש בתור פתרון ממש ממש קל
זה יותר מעניין מלסחוב חיים ארוכים של מרדף אחרי חשבונות
אני לא ממש מוצא טעם בכלום
אולי אני צריך את אדושם בחיים שלי
כי הכל מרגיש די ריק
לגדל ילדים זה לחלשים ולמופסדים מראש
אני לא אנוכי
להיות נהנתן אנוכי זה לא שוס גדול
קוקוריקו תרנגול

עוד משורר אחד מת

רומן באימבאיב, אדם מעורר השראה
דיבר יפה, כתב יפה, ועכשיו הוא מת
ואוכלים אותו בדיוק כמו שיאכלו אותי
ויום אחד כולם ישכחו
האם זה גורלם של הרוסים התרבותיים שהביאו את התרבותיות, או של כל חתיכת בשר מסריחה?
ואללאק לא יודע, אבל חבל, בן אדם מת
עכשיו רק נשאר לעשות רשימת מכולת
מי ימות ראשון
מי הבא בתור
את מי יזכרו הכי הרבה
איפה ישימו שלט
אני רוצה לדעת בעוד שבעים שנה, אולי תשעים
מישהו יניח לוחית על הקיר - יכתבו בה שגרתי בבניין זה, סבלתי ושילמתי המון
והתבאסתי על באימבאיב, כי חבל, בן אדם מת.

כוסומו העולם

מת העולם, מת!
מי יתן לי עוד כוס ערק?

הוי חברים,
הרי אדם קשה יום אני
ועם זאת פשוט
רק רוצה לנוח טיפה בערב
ללגום מהטיפה המרה
טיפה להרגע
להרגיש איך זה להיות פשוט רגוע
לשתות תה צמחים מתובל באניס וכהיל
לצחוק עם חברים
לאכול איזה עוגיה של פעם, אולי מעמול
ולסיים את הכל בחיוך, או מוות.