בבעלות אפסית

העיר הזאת שייכת לצעירים
היפים ריחניים
אנשים מן הניכר
ואנשים שיוצאים עם האופניים שלהם כדי ללכת לצידם
להפגש עם חברים ולדבר
לשתות בירה זולה ולצחוק בקול רם
אין בה מקום לאנשים עייפים
עייפים מאוד
מאוד עייפים
בייחוד לא בערב
כשהמדרכות מלאות בשמחת חיים מהולה בשתן
ואתה יושב לך על הספה וחושב על כלום
מתחבא כמו שולחן סנוקר במאחורה של מכולת ברחוב הקונגרס
כל כך עייף
בקושי יש לך מספיק רוק בתוך הפה
לפלוט סמוכטה של זלזול כלפי הפרצופים האמנותיים שלהם
שהקדוש ברוך הוא ישלם להם ובגדול
ואתה תוסיף טיפ
שיהיה לתרופות