מחשבות של מטבוחה

את אדם ממש יפה
הילה אלפרט
עם ידיים חמות
הילה אלפרט
חלקי הפנים שלך בוערים
הילה אלפרט
מפולפלת כמו סכין
ואני מביט בתמונה
שחור לבן
טועם את החיים
שחור לבן
המחשבות שלי שחור שחור שחור שחור
ברשת האינטרנט הכל נראה מקולל
אני סר למטבח לחפש מרגוע לנפש
בתוכי מתפלל לחוקן גדול שיטהר לי את הנשמה
כאילו לחי של חיה גוססת בקדרה
הצרות יפלו מתוכי כמו שלשול חם של בוקר
בחריפות של פוני מהמם

חם או סתם

חבל שנולדתי באמת
במקום לישון בהפלה של החיים
בזבוז של זמן וכסף
מעגל אינסופי של מרוצי כלבים
לכבות את האור מהר
לשבור את כל הידיים
האצבעות המקלידות
העיניים הרואות
המטרה הנעלה ריקה מתוכן
נותר רק אלא לחבק את המבט החם
באותיות הצהובות של הזריחה הכל נמס
כמו שתן על שעון החול
הכל ממשיך ליפול לסבול להנמק
ורק המיטה קורצת בעין סגורה של עייפות
הכל עלה לפתח הבליעה
סליחה
אני מצטער שאין לי מטרה נעלה לשמח
ההליכה הביתה עדיפה
הכל ריק וקר כמו הידיעה
שאין עוד

בדרכי אל מקום חדש

הבחור הערבי הזה
פתח לי את העיניים
לגבי הצבעים
שמעל האסלה
כי כולנו בעצם מתקלפים כמו גבות

הדחקה משנת 1998

אני זוכר איך סובבתי תקליט והייתי בטוח שהמחשבות צלולות
אנשים גדולים שכבר ראיתי מקרוב צועקים ססמאות לתוך אוזניות
והיום מתוך עמדת עבודה אני חושב על מעליות
ומה שנשאר זה ארון בגדים עם ידית עשויה מכנף של ברבור
מעל הכל מרחף המוות
נגעתי בפרי וקיבלתי סגולה
זאת הגיטרה ששברה את השיניים
לא ירד דם
בחלום
זה אומר שכולנו מתים מחר
בידיים קרות
חתכים אופטימיים
יש מקום לנהל סיכונים
צריך לפתור את הדברים בפנים
יש בעיה ולא רוצים לדבר
על פלסטיק

מחשבות על מסך פוסט פמיניסטי

עורכת דין חריפה בשמלה כחולה
כמה נשית
כמה כהה
גמלאית קופת החולים מאזינה לשאלות
האם אצליח להשיג גט
הכי חשוב להרגע עם כוס מים
זו חדירה למרחב הפרטי
הייתי ממליץ להשתמש במכונה המתאימה
לא כולם מתמודדים
אותו הדבר
הרעב הורג מבפנים
מחשבות על שינה
חלומות בהקיץ
ליד המיטה שק מלא סכינים
כמו קבוצת אנשים על החוף בחדרה
התחנה המרכזית ריקה
זה סימן שהגעתי לאן שצריך
עולם עקום ואני מחליק מהצד
אבל לא שוכח לזכור את מי שחשוב

שודד ים במסע אחר מציאות

שוב צלילה
נופל על האף
קר נורא תחת פלסטיק רטוב מחפש מחשבה ריקה
ציפורניים סופרות נכסים שקשה להזיז
זו אכזבה אינסופית
עובד מעביד
ננעל בתוך מעגל רדיפה אינסופי
הצינה חודרת מבעד לצמיגים הבוערים

גיפס

הקיר הזה עשוי גבס
אני עם משקפי שמש
אבל רואים
אני חושב שאין לי ידיים
אין איך לנגב את הדמעות
אם מישהו שומע בכלל
יש לי בחילה אינסופית
אני לכוד בתוך תרסיס
אחד פלוס אחד מתנה
כל הכסף הלך על תרופות

054 כאזור חיוג מנטלי

אין סוף
אין סוף
אין סוף לצפצופים באוזניים
חריקות השיניים
מכונה מתקלקלת מול העיניים
אין לי מספיק נעליים בשביל כל הצעדים הדרושים לשיקום המצב שלי
רטרואקטיבית

שיר שכותבים ללהקה לא קיימת

התחנה הבאה דרך השבעה
נוסע רחוק עם חבר דמיוני
פתיליה של זכרונות עמומים
עזבתי את הולנד והקשר ניתק
המלכה מבקשת מזונות
חיפשתי מזומן ומצאתי גלגלים
בין הכריות של הספות

חלאה אתה חלאה

פאקינג נעלם ולא משאיר סימן
אחרי ההצגות
הנה אנחנו לא חברים יותר
ואתה חתיכת אפס מסריח
רקוב מפירורים
מזיע לתוך ספת ההורים
לתוך מצוקה אינסופית
איפה אתה מסתובב היום
כמו אפיפיור בקיץ של אביה
התקופה בלילות מעל השוק
הפירות והירקות והחתול והשומר המקומי וגם שלוליות של ביוב וריח של דגים והכל מזכיר לי אותך
שיחות טלפון בטעות
ריח של מיצי גת
סיסמאות שחוקות
אתה פצוע בליבך ולנצח תישאר פגום כמו בננה עבשה
מחצית הדרך כבר מאחור
אתה יוצא לדרך חדשה
מסלול של עלובים
כמו אברהם רופס אוחז נקניקיה קפואה
הנה זה בא
תתבייש לך

כשאני לא ישן

כשאני מחזיק את הבלוג שלי על הצד ומסתכל עליו מוזר
כשהצוואר כואב מרוב שזזתי הצידה
זה נראה כאילו שהמילים שלי הן קווי מתאר של ארמון עתיק מהתקופה העותמנית
מפואר
הכל מפואר
ורק אני משאר עקום
עם גב כואב
ושופך רעל
כי העולם שפך אותי עליי ראשון
ומי אני אם לא אחזיר
רוצה להיות שייך
חלק
ואם לא חלק אז לפחות רכיב

דברים שאת מזכירה לי

צחוקים
קטעים
ירקות
שניצל קר
הורים
קמצנות
סיפולוקס
אוטובוס בין עירוני
אייפון
ירקות אחרים
שניצל במקפיא
שניצל טבעול תירס
נקניקיות קוקטייל מהצומח
כלבים
אנשים קרים
סבתא
סבתא אחרת
מישהו מפורסם
אהבה