‏הצגת רשומות עם תוויות נוכל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נוכל. הצג את כל הרשומות

יום שני, 11 במרץ 2013

אזכור שני ברצף

הצילו בבקשה
היא בונה מגדלים מקרטון
אני לכוד מתחת לשמיכה של פרסים
יש אור חזק
ילדים צועקים בחלון
חוויה קלסטרופובית בחלל חצי פתוח
לחצים בבטן לחצים בצד
מים נופלים מהתקרה

מכל השירים שכתבתי זה לא היחיד

בתור ארכיטקט הייתי רוצה להיות עטוף בנייר
כדי לא להקיא בגשם
עם כל נשימה יש חרחור וצפצוף
כל השיניים כואבות
זה מה שמגיע לי עם חברים כאלה
חרחור צפצוף
כל הזכויות שמורות
טפטופים על מזגן בחוץ

מעשה בבית תאילנדי

בתוך המכונית יש כלי עבודה
חייל שמבצע זממו באבטיח
יש שיטה
יש דרך
יש צורת הרכבה
יש פסולת מתחת לשטיח
כנראה שהיה שימוש בסמים
אין הסכמה בין החולצות בארון
גלגלי המיקרוגל מסתובבים
על המסך יש גבר קירח
לכל אורך הדרך אנו שרים
יום חגה של מדינה עצמאית

מה בכלל טוב בכל החיים

זה כבר לא הבית שלי
סירנה נשמעה בחוץ
עולה ויורדת
כמו מחזור נשימה של אמבולנס או ניידת
כבר לא אומרים לבריאות
בקרוב הארגזים יבואו ואיתם שינויים
מעידות בזמן הליכה
שיחות בהולות
נגיעות של תקרה חדשה
זכרונות מאחורי וילון



תחושה שאי אפשר להפוך

דם מהמצח ניגר ללא סוף
לאט המבט מאבד מיקוד
צבע צהוב לסיום
בינואר הצרות תמיד מתקרבות
האופק עמוס מרפקים וקירות
נקודות זכות
מביא את הרוח
מביא את השמש
מביא אל אחד
אחד אחד אחד אחד אחד
שמבין

מחלה שמתגלגלת

הרחובות נרדמים בדרך לעבודה
כמו וילון כתום שעוטף נורת חיסכון
הכל בוער
מבפנים הכל מתהפך
חסימת מעיים של זעם שנאה ותסכול
מחשבות רצות רחוק רחוק רחוק
הכל בורח

ברק ורעם | נאום פרידה

אצבעות בעיניים ואין מה לאכול
הנוצות הנוצות
כבד עליי העסק
המוגלה נוזלת מגלידה
מתקשה העורף
הכל נשבר כמו מכונת כביסה
חיה רעה טריקולור
געגועים לימים של צדק אינסופי
אוכל אדם אוכל אדם אוכל אדם אוכל

יום רביעי, 3 באוקטובר 2012

תימן א'

מתגלגל במסדרון כמו שק מלא חרא, נשפך לכל הכיוונים.
מנסה לא ליצור קשר עין עם אף אחד.
אולי לא ישימו לב.

מתחזה לעובד, עובד על אנשים, נוגש בעבדים, מרמה, משקר, הונאה אחר הונאה, עושק ומוצץ לשד.

חתיכת דגנרט מטונף, ערימה של בדים מונחים על אשפה אנושית.

המשרדים מתפנים בעוד עשרה ימים אבל מה הם עשרה ימים לעומת הרגשה אינסופית של גועל בכל שניה שעוברת, מה היא שניה אם לא רגע שבו עיניים צריכות לנוח על אדם שהקרבה שלו גורמת לך לרוץ את הסבוניה.

כמה תסכול וזעם, כמה אנרגיות של רצח, אובדן הרצון להתקדם ללא דם על הידיים.
פנטזיות של השמדה, דמיונות שווא על תאונות, תיעוב אינסופי שמרעיל את הנשמה.