כשהאדם השני הלך ולא היה לך יותר את מי להאשים בבעיות והאש הקטנה שלו כבתה בפנים ומים רבים נזלו מהחורים את עמדת שם בבניין הכי גבוה באותו המקום וניסיתי לדמיין מה את חושבת אבל לא הצלחתי כי מעולם לא שיתפת אותי ברגשות שלך רק עכשיו פרצופים שיעזרו לי להבין וחשבתי שהבנתי אבל כנראה שלא כי הכל נגמר ממש מהר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה