‏הצגת רשומות עם תוויות אמא של מטוס פינקה אותו יותר מדי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמא של מטוס פינקה אותו יותר מדי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 20 ביוני 2012

רקמה רכה של שדיים

חולצת משבצות רנדומלית בפריפריה של החיים
גברת עממית דופקת מסמרים בקיר של השכנים

שק אשכים שבוער
ספל קפה נמס
בתוך שלולית זיעה
אנחנו כולנו ריחניים
ואת מרגישה את עירומו של המלך
הנה באה עגלת מוות
רכוב על חללית סנפירים
האבא של האידיוטים
כולנו מעמיסים להבות של אפרסק
זה נראה כל כך קל מהצד
כמו ביקור במבשלה ברחוב המסגר
הפעם זה יצליח
בקניון הזה כולנו בני עמים
כמו בביקור ההוא בערד
כשבירה הייתה בירה ומים נפלו כמו מאפרה במצוקה

יום שני, 30 באפריל 2012

נדנודי שינה

לא נרדם
לא נרדם
מה הולך
לא נרדם
לא נרדם
יש אור בחוץ
יש רעש בחוץ
דופקים שניצל מעבר לקיר
לא נרדם והכל מרגיש כמו אפיפיור שבורח בתוך מכונית
לא נרדם

יום שישי, 23 במרץ 2012

ילד מפגר על המסך

חדשות הילדים המיועדות לילדים
החברה להגנת הטבע עושה את המוות לכולם
בואו ביחד
אלפים ורבבות ושיני חלב רבות זרוקות מדממות על הדשא
על טעויות משלמים
לקרן הקיימת לישראל יש הרבה חברים בכיס
ובכיסים שלנו יש רק חור
וגם לתוכו אנשים מנסים להכניס את הזין
באהבה

יום שלישי, 28 בפברואר 2012

בתוך דברים שאני אומר

מאחורי כל בדיחה מסתתרת ערימה ענקית של כאב עצום שרובץ על נפש שלא יודעת להתמודד ומסתתרת מתחת לשמיכה אפילו כשחושבים שהאדם הולך לישון זועם או אדיש או מפגר אבל לא בקטע של להעליב בעלי מוגבלויות.
ולפעמים החגיגה נגמרת.

יום רביעי, 15 בפברואר 2012

בחולצה שחורה

הולך ברחוב
מטאל
באוזניות שומע מטאל
איזה גותי בלב
בדרך לעבודה
מטאל
מטאל
בחולצה אדומה של סקרימו
ברווז נשך נחש