יש דברים שרציתי לומר לאדון יהודה פוליקר

השמש ממש מחחמת את העורף
משתקפת מהמסך ומקשה על צפייה
וגם התוכן מבריח אנשים הביתה שלהם
צלילים של מעגל הנקמה
ורק אני נשאר לבד
מלא חיות

זאת אני

מכין קפה של צהריים
שתי כפיות קפה
שלוש כפיות סוכר
שתי כפיות ענק של שוקו
מהרהר על היציאות והלחצים והמחשבות ונוזל האסלות וכפפות הגומי
על השולחן מיץ פז
חרדית זנותית משמאל
מימין כיסאות ריקים
שלווה של יום חמסין
העיניים נעצמות אט אט
המזגן מספר לי סיפור עתיק יומין על אחד ספציפי
זה הראשון
כל הלינקים מובילים לים

חם או סתם

קולות נשמעו בתוך הבטן שלי
כנראה זה שוב הרעב
מכה בי
כמו דחליל ממולא במנורות פלורוסנט
אני רוצה ללכת לעזריאלי
רוצה רוצה
אבל לא יוצא
חם בחוץ
חם
לא סתם
והשמש יוקדת כמו פחזניה מלאה בחלודה
אנחנו סובבים סביב שולחנות
בקרוב יהיו פה מצלמות אבטחה
כולנו ניפול עמוק לתוך הכיסא
במיוחד אני

מקשיבים לשיחות של אחרים

לא
קצת כואב לי הראש
אומר יוסי לתוך האייפון
מה?
לא, אמרתי שכואב לי הראש
מה אתה מספר?
הוא יוצא מהחדר ופוסע במסדרון
נעלם
ואני ממשיך לכתוב כאילו איכפת לי ממה שהוא עושה
אבל ממה איכפת לי למעשה
אם אני יושב פה במשרד וחם לי בנפש
חם לי בגוף
חם או סתם

קומבינזון ההצלחות הכושל

חליפת קסמים תפרתי לי אצל יחיאל כהן
יש לה חוטי שני נגד עין הרע
חמסיקה מוסתרת היטב
יש גם חפתים בצבע תכול, לשמירה ולסגולה
יש גם שן שום מוסתרת בכיס, מיובשת היטב, שלא יסריח אבל שיהיה בן פורת יוסף

הגעתי לעבודה
הבוס עדיין עדתי מרושע שחורץ לשון למשמע דיבורים על הוצאות
הכספים עדיין עוצרים על סף הארנק שלי
עכשיו אני אדם עני שמתלבש יפה
יש לי את כל הסממנים
יש לי את כל הקמיעות
אין לי שיער יותר
ואין לי מזל בחיים

התקשרו מהבנק
אמרו שהכל נגמר.