יום חמישי, 27 באוקטובר 2016

יום ראשון, 9 באוקטובר 2016

לא מתאים בחלל

הכל יגמר בתקיעה חזקה
הולכת לישון לפניי
בביתך
מה הקטע עם זה
בכלל
יושב בבית ותוהה
איך את נראית כשאת ישנה
האם זה אותו החיוך שהיה לך כשנרדמת עם היד שלי בתוך הכוך שלך
לורי משחקת עם צעצוע, דובי ליד הטלוויזיה, קיסה ליד הראוטר
לירוי בכלל מתחת למיטה
זה זמן לבקש סליחה
לקבל אותך בתור מתנה מיהוה
לישון

יום שבת, 8 באוקטובר 2016

רשימה של דברים שלקחת

כדורים כתומים שעושים רעש מוזר ומצב רוח סביר שקניתי ביהודה הלוי
קערת במבוק עם רובוטים מצויירים מהסופר פארם באלנבי
ברווז בטמן מחנות ילדים, גם ביהודה הלוי
משקפיים מקניון ענקי בניו ג'רזי
תחתונים מאסוס בריטניה
חולצה ענקית ממנהטן
הלב שלי

השיער הזה עושה לך טוב

פזרי אותו כמו חיילי מג"ב
שיברח לכל הכיוונים כמו בני דודים מפוחדים
במעלה הגוף שלי
ולתוך חריץ גבעה לח
כדורי גומי פוצעים
צלילים של לילה ובוקר ובלי הפסקה
הידיים נעלמות כל הזמן
הישעני על כתום ברגע של אמת
ערבי ערבי
איזה צבע

עליית הגג

אמרת לי לא לעלות
ועליתי מדי פעם בכל זאת
חשבתי שאולי אני יכול להיות שונה
זה לא מפחיד כמו שאת חושבת
שם למעלה
כשאוהבים

הן רק אתמול

זוכרת את הפעם ההיא שפחדתי?
הטלפון שלך שאל אם זה בטוח
אני אמרתי "לא"
אבל את אמרת "כן"

יש דברים שרציתי לומר לאדון יהודה פוליקר

השמש ממש מחחמת את העורף
משתקפת מהמסך ומקשה על צפייה
וגם התוכן מבריח אנשים הביתה שלהם
צלילים של מעגל הנקמה
ורק אני נשאר לבד
מלא חיות

נ-גמר הבית-מלון

טסים לראות את טים אנד אריק
במטוס שמופיע מתוך קעקוע
מסטולים כמו הרי הרוקי
איכשהו הכל מלא בצל
ואני עדיין אוהב

לגור איתו

מה אם לא נחלוק דירה
כמו שהוא לא יכל
כי אולי בעצם את לא יכלת
ואז אף אחד לא יכל
ואז גם אני לא אוכל
כי אולי הוא ידע משהו שעוד לא גיליתי
אבל אם אני הבן אדם הכי שונה בעולם
אז הכל יהיה שונה
נראה לי

יום שלישי, 27 בספטמבר 2016

היי את


יש בחוץ סירנות חולפות
חברה יקרה:
חבל שיש לי פה וידיים
הלוואי ולא הייתי אומר כל הזמן את כל הדברים שמפחידים אותך כל הזמן
אבל זה לא משנה
יש בחוץ בניינים מוארים בשמש
איפה היינו

יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

מצחיק כמה שזה עצוב

להתעורר בבוקר ולרוץ בעיגול
רגל ארוכה / רגל קצרה וחוזר חלילה
נזקי שמש עקב חשיפה מרובה
אחת אחת, כל הגולות היפות בורחות לי בין הידיים
חלק אל מתחת לספה
חלק החוצה
חלק רק לזמן קצר
חלק חזרה אל מתחת לאבן שתחתיה הסתתרו כל השנים
קמטים חדשים קורעים את מגרש המשחקים הבלוי ממילא
פתאום גם אני מסתתר מתחת לספה
בין הררים של אבק ופרוות חיות מחמד
אני קטן ומציק כמו קרדית האבק
והכל מגרד עד דם, ידע ודמעות
החול שבפות זורע הרס
רפרנס למקולי קאלקין
ואתם שונאים

חדש - עלי גפן משומרים בדמעות צאן


בעל וגיברת:
תבואו עם צינצנת
מלאו הכוס לפתן
תביאו מזומן

יום שבת, 20 באוגוסט 2016

לחיות בשקט

אולי אם כל פעם שהלב נשבר - שוברים אותו עוד קצת בסף לא נשאר כלום ואז נהיה קל יותר

יום ראשון, 3 ביולי 2016

יש לי רעיון




 


הסיפור המוכר מכה שוב:

בעלה כבד שמיעה

והיא סובלת מאמונה שלמה

באונה השמאלית שלה מסתתרות דמעות

בתוך חדר ירוק כמו תה סיני

קצף עולה מתוך פין

ואני יושב במשרד ולא מצליח להתנער

   
   


 



יום שני, 27 ביוני 2016

מערב העיר לנצח עד הרצח

דקירה פרצה ביינות ביתן
מהומה פרצה בסטוצ'י מחירים עממיים לבגדים מכוערים
צווחות נרשמו בתחנת הדלק הסמוכה שיש בה מקום שפודה בשבילך צ'קים בשוק השחור
איזו עיר
אילו זכרונות
אבי ביטר וזהבה בן מדווחים מהשטח
סיחים מעלים ניחוחות של מוות
הפתות עשה את שלו

יום רביעי, 8 ביוני 2016

תימניה, ידוע שתאהב

הופה הופה
מה עכשיו
ידעתי זאתי שתאהב
הריח בנחיר שהזכיר לך את הסתיו
כמו כיור שאין לו הופכין
מסתכלת על ביצים מגעילות עם הצהוב אדום
תרנגולת עושה גולו גולו
קוקו ריקו
קוק א-דודל דו
ורק קול חרישי של רומני
ברקע עושה מיאו

יום שישי, 1 באפריל 2016

לחם חם מאוד


בין מספרים שונים על המפה של חיי עוברת התחנה שתיקח אותי אל המרפא
אשים את הישבן במים רטובים
כמו מרק במסעדה ויאטנמית
מחייך ללא שליטה כנגד החיים של הלייף
וכולם יבכו את הדמעות העצובות שלהם
על עמוד השדרה שאינו כתמול שלשום
וגם אני אבכה

יום שני, 16 ביוני 2014

קרפיון כל היום

לעיתים תחושה של נסיך ניגרי
במסעותיו אל המרכול
תר אחר טחינה אשר אינה מוצר של התנחלות
ובמקומה מוצא מרור

צור דף חדש

לעיתים תחושה של חרוב אפריקאי
במסעותיו אל נהר של שוקולד
תר אחר בית מרקחת פתוח
במקומו מוצא אכזבה

יום ראשון, 1 ביוני 2014

בחצות זה יגמר

פעם היה לי חבר
הוא צעק צעק
זאב זאב
בואו מהר
בחצות זה יגמר
הוא פירסם מודעה שהסבירה מתי חייו עומדים לבוא אל קיצם המצופה
זה היה בצהריים
לא מצופה כמו שוקולד זול עם צימקאו
משהו יותר טוב מזה
פתאום כולם הרגישו שוב הכל
אנשים הביעו עניין
מצופה כמו שהמוות שלו היה אמור לבוא מזמן
מצופה כמו עובדה מוגמרת
מצבר מלא דמעות ושארית עופרת
ואמא שלו חופרת
אבל זה לא נורא כ"כ
צפוי כמו אורובורוס שלא יודע לעצור את מה שבא
ובסוף הפתעה:
חי לחיות עוד יום ביחד עם כולם

יום שני, 12 במאי 2014

בבעלות אפסית

העיר הזאת שייכת לצעירים
היפים ריחניים
אנשים מן הניכר
ואנשים שיוצאים עם האופניים שלהם כדי ללכת לצידם
להפגש עם חברים ולדבר
לשתות בירה זולה ולצחוק בקול רם
אין בה מקום לאנשים עייפים
עייפים מאוד
מאוד עייפים
בייחוד לא בערב
כשהמדרכות מלאות בשמחת חיים מהולה בשתן
ואתה יושב לך על הספה וחושב על כלום
מתחבא כמו שולחן סנוקר במאחורה של מכולת ברחוב הקונגרס
כל כך עייף
בקושי יש לך מספיק רוק בתוך הפה
לפלוט סמוכטה של זלזול כלפי הפרצופים האמנותיים שלהם
שהקדוש ברוך הוא ישלם להם ובגדול
ואתה תוסיף טיפ
שיהיה לתרופות

ינשוף אוכל תולעת ריחנית

קראתי כתבה על ילד מפגר הקשור בחבל
רגע לפני כן חשבתי על כל הירקות השונים והריחות שלהם
כמה רגעם לפני כן עשיתי טרור שקט
הייתה שיחה שנחלצתי ממנה
הכל תוך כדי עבודה

סירבתי ללכת לארוחת צהריים
אני לא רעב כרגע
אבל בראש שלי עדיין רצים ירקות שונים
עכשיו כבר אין להם ריח
קבוצה גדולה של אנשים עוברת מתחת לחלון והם כולם צועקים "סחטיקה" בעודם מברכים מישהו על מעשה שעשה
אני עדיין חושב על פרצוף מעצבן
הוא מעצבן אותי

בעודי מכין דין וחשבון מפורט בגיליון אינסופי - דמות עוברת במסדרון
רגליו הקטנות מקישות על רצפת הכאילו-פרקט
הוא נכנס לחדר ושואל שאלה
יש לו משקפיים
גם הוא מעצבן
סוג של ירק
הזעם מתגבר ככל שקולו עולה
זה עוד יום במשרד
אני רוצה הביתה

מעבר לקיר יש ציפצוף