יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

מצחיק כמה שזה עצוב

להתעורר בבוקר ולרוץ בעיגול
רגל ארוכה / רגל קצרה וחוזר חלילה
נזקי שמש עקב חשיפה מרובה
אחת אחת, כל הגולות היפות בורחות לי בין הידיים
חלק אל מתחת לספה
חלק החוצה
חלק רק לזמן קצר
חלק חזרה אל מתחת לאבן שתחתיה הסתתרו כל השנים
קמטים חדשים קורעים את מגרש המשחקים הבלוי ממילא
פתאום גם אני מסתתר מתחת לספה
בין הררים של אבק ופרוות חיות מחמד
אני קטן ומציק כמו קרדית האבק
והכל מגרד עד דם, ידע ודמעות
החול שבפות זורע הרס
רפרנס למקולי קאלקין
ואתם שונאים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה