יום שני, 12 במאי 2014

בבעלות אפסית

העיר הזאת שייכת לצעירים
היפים ריחניים
אנשים מן הניכר
ואנשים שיוצאים עם האופניים שלהם כדי ללכת לצידם
להפגש עם חברים ולדבר
לשתות בירה זולה ולצחוק בקול רם
אין בה מקום לאנשים עייפים
עייפים מאוד
מאוד עייפים
בייחוד לא בערב
כשהמדרכות מלאות בשמחת חיים מהולה בשתן
ואתה יושב לך על הספה וחושב על כלום
מתחבא כמו שולחן סנוקר במאחורה של מכולת ברחוב הקונגרס
כל כך עייף
בקושי יש לך מספיק רוק בתוך הפה
לפלוט סמוכטה של זלזול כלפי הפרצופים האמנותיים שלהם
שהקדוש ברוך הוא ישלם להם ובגדול
ואתה תוסיף טיפ
שיהיה לתרופות

4 תגובות:

  1. זה מזכיר לי את הפעם שחזיר אימתני תקף את איתי מטוס המפורסם
    גופתו בותרה כי הוא היה ממילא מת
    הוא פשוט נקרע לפיסות של זבל
    רציתי להגיד שחבל אבל זה לא היה נכון ואני לא נוטה לשקר

    השבמחק
  2. יום השואה הבין לגבורה12 במאי 2014 בשעה 4:00

    הטקסט הזה אכול קנאה, רווי תסכול, אתה זקן ומריר, צריך להמית אותך יחד עם הכלבים הנאספים מהרחוב, שאיש אינו חפץ בהם, אתה מיותר בשדרה המדוברת, כמו עציץ אקליפטוס שהשורשים בו מרסקים את החימר המג'וייף של האקזיסטנס יעני.

    השבמחק
  3. אשת כח אדם בחברה מובילה בתחומה12 במאי 2014 בשעה 4:01

    אני רוצה לגייס אותך
    בוא תהיה אמן בין קירות המשרד
    אתה תוכל ליצור קבצי אקסל שאינם משתמעים לשני פרצופים שונים
    האחד בוכה לתוך דפדפת שורות צהובה \ השני מתפרנס בכבוד
    כמו האל ההודי ההוא עם הידיים המרובות
    אתה תרקוד על כל החתלות

    השבמחק
  4. התגובות הללו נוקבות כמו צרור כדורים שנורה מאקדחו של מתנחל מזמר

    השבמחק