זאת אני

מכין קפה של צהריים
שתי כפיות קפה
שלוש כפיות סוכר
שתי כפיות ענק של שוקו
מהרהר על היציאות והלחצים והמחשבות ונוזל האסלות וכפפות הגומי
על השולחן מיץ פז
חרדית זנותית משמאל
מימין כיסאות ריקים
שלווה של יום חמסין
העיניים נעצמות אט אט
המזגן מספר לי סיפור עתיק יומין על אחד ספציפי
זה הראשון
כל הלינקים מובילים לים

קוף אוכל בננה

שיפצו את הגלידריה
שיפצו וזרקו את הגביעים העשויים חמץ
צורות וניאון
ילד ערס שלא מבין עניין
שוקולד ובננה
חתיכות שחורות שעפות מהרחוב ישר לתוך הגביע
אנשים עוברים ואני צועק "בוטי!"
ככה מעבירים צהריים של יום שישי

שיפצו גם את הכוס של האמא שלך
שיפצו וזרקו לתוכו יותר מדי חול
צורות עקומות
כמו רופא שאיבד את קסם הראייה
שוקולד ובננה
חתיכות חתיכות היא מפרקת אותך לרסיסים
אנשים עוברים ושומעים צעקות
ככה הורסים למישהו את החיים

שיפצו גם את דודה שלך הזונה
זרקו לתוכה אבן, כמו מתנחלים שאוהבים את הארץ
יהדות התורה
כמו מנהיג חסר שליטה שנכנס רק באלכסון
שוקולד ובננה
חתיכות של זכרונות \ ציונות \ שירה עברית \ שום \ פלפל \ שמן זית
אנשים עוברים ולא מבינים למה אתם ערים
כמו אישה על הכביש

שזיפים

אסף שלח לי סרטון של מישהי עם חזה עצום
היא מכינה עוגת שזיפים המזכירה פאי
הבצק עושה צורות
השזיפים גדולים ורכים
צריך לשים על חום גבוה
באמת שאין לי לב להגיד לו שהאישה הזו לא טבחית של ממש
לכל היותר שחקנית אירוטית
מקסימום זונה
אסף אדם יקר
 

שירה אירוטית

יורד במדרגות וברחוב אני מוצא
זאת את, מימי
עטופה במשהו וורוד ושקוף
רואים לך את חצי החריץ
מסנוור מהנוף אני לא יכול להביט
חברותייך הקשישות בוחנות אותי
אני אדם מנומס, לא יכול לבהות
את הולכת אל הים
בוודאי יבוא בקרוב אוטו סובארו אדום ויקח אותך לאלף עזאזל
תמיד את חוזרת לחה ומלאה בחול
מקומותייך הנסתרים נקרעים מרוב עסיסיות
הנה את באה שוב
שוב בוורוד
כמה ורוד יש לך בין הדברים המנומרים והפתוחים
לא יאמן שאת בכלל קיימת
אף אחד ממילא לא יאמין לי אחר כך
הגיע הזמן לשלם
ואת בשלך, חיה על ספסל כמו ההומלס שישן בתוך אוטו אמריקאי
הדלת תמיד פתוחה
שרית חדד תמיד שרה
העציצים מוגזמים כמו ויטרינה של חנות ממש גרועה
שדיים שלא ברא השטן
ראיתי את החבר הנרקומן שלך מסתובב ביפו, מנופף בידיים כמו חייל סיני במצעד ממלכתי
חג שמח