זאת אני

מכין קפה של צהריים
שתי כפיות קפה
שלוש כפיות סוכר
שתי כפיות ענק של שוקו
מהרהר על היציאות והלחצים והמחשבות ונוזל האסלות וכפפות הגומי
על השולחן מיץ פז
חרדית זנותית משמאל
מימין כיסאות ריקים
שלווה של יום חמסין
העיניים נעצמות אט אט
המזגן מספר לי סיפור עתיק יומין על אחד ספציפי
זה הראשון
כל הלינקים מובילים לים

חם או סתם

קולות נשמעו בתוך הבטן שלי
כנראה זה שוב הרעב
מכה בי
כמו דחליל ממולא במנורות פלורוסנט
אני רוצה ללכת לעזריאלי
רוצה רוצה
אבל לא יוצא
חם בחוץ
חם
לא סתם
והשמש יוקדת כמו פחזניה מלאה בחלודה
אנחנו סובבים סביב שולחנות
בקרוב יהיו פה מצלמות אבטחה
כולנו ניפול עמוק לתוך הכיסא
במיוחד אני

מרורים

מר בכי בכה בכי מר
מירר במרירות
השעה הייתה שעת ליל
הוא ישן יותר מדי ועכשיו הכל היה אבוד
בחוץ נשמעו משאיות זבל נוסעות אחורנית ובולסות אשפה
עורב קרא לעורב אחר
איש עם חולצה ורודה נכנס והתלונן בקול רם
מישהו אמר משהו על דגדגן
סירופ בטעם פטל

רוצה להרביץ עם הפין

איזה יום מהמם בעבודה
באמת שבא לי להתאבד
למה זה טוב בכלל
הרי גם ככה הכל הולך לשכר דירה ותרופות
ועכשיו צריך להוסיף חריזה במשקל
כי בלי חריזה הרי זו לו שירה
אלא סתם אדם מדבר, וחבל
כי מי אני אם לא משורר
ולמה אני עובד כ"כ הרבה

חריף!

ג'ימלי הקטן נכנס למסבאה וביקש חצי מנה
ביקש עמבה
ביקש טחינה
דרש חריף
דרש עוד חריף
אחרי כן שם עוד כמה כפיות בעצמו
מהחריף האדום
מהחריף הירוק
פלפל מלמעלה
ועוד כמה טיפות של שום לימון בשביל הטעם
הוא לא מפחד כמו האשכנזים
את הצ'יפס ביקש בצד
בשקית