מרורים

מר בכי בכה בכי מר
מירר במרירות
השעה הייתה שעת ליל
הוא ישן יותר מדי ועכשיו הכל היה אבוד
בחוץ נשמעו משאיות זבל נוסעות אחורנית ובולסות אשפה
עורב קרא לעורב אחר
איש עם חולצה ורודה נכנס והתלונן בקול רם
מישהו אמר משהו על דגדגן
סירופ בטעם פטל

קולות מן השמיים

היא ביקשה לחרבן לתוך כוס
והלב ביקש תינוקות מבחנה
את יודעת אני לא כזה
לא כמו כולם
מלפפונים חמוצים בחצות
יחסי ציבור שליליים
מסי מדינה על חשבון אוכלוסיות חסרות לחם
ואת, יש לך לחמניות בארון
וזה לא אקדח
ואת שמחה לראות אותי

אני זוכר

אני זוכר את הפעם ההיא
קניתי מכונת מים, בלחץ
זה היה יום חם
הילדים היו איפשהו
אבל לא אני
הגנתי על הצבא
דרך החורים שבנעליים
הכל נראה שחור \ ורוד
העולים מחבר העמים ציחקקו כמו ילדים בגשם
הגשם ירד כמו דמעות של חג'בים
יש להם שכונה משלהם בראשון, רחוב שלם של חג'בים, כל האחים ובני האחים ונשות האחים והאחיות ובעלי האחיות והילדים של כולם עם הנכדים של כולם וכל כל כל כל כולם אבל לא כולם באמת
המנועים רעשו
מחסן 100
סבון בתיק
אוזן גדולה
ריח חריף מאוד של בית שחי
אלוקים לא מצווה לרחוץ ידיים אחרי חומצה
אלה היו ימים
השם ירחם
כמה כסף מבוזבז
איזו הגנה על המודלת
אני עוצם את העיניים וממתין

אל תיסע רחוק

*מנגינה עצובה של כינור של הומלס*

פעם היו לי חיים
הייתי נוסע בתחבורה הציבורית
מגיע למקומות
רואה דברים
היום אין מה לעשות
בעיקר אני רוצה לבכות

בתחנה המרכזית של החיים היינו כמו ילדים בקומות רצים ומשחקים
היום נשארו אכזבות גדולות, עבודה, חובות, טלפון מדגם אייפון ארבע שאני עדיין משלם עליו.