יום חמישי, 9 בפברואר 2012

אל תיסע רחוק

*מנגינה עצובה של כינור של הומלס*

פעם היו לי חיים
הייתי נוסע בתחבורה הציבורית
מגיע למקומות
רואה דברים
היום אין מה לעשות
בעיקר אני רוצה לבכות

בתחנה המרכזית של החיים היינו כמו ילדים בקומות רצים ומשחקים
היום נשארו אכזבות גדולות, עבודה, חובות, טלפון מדגם אייפון ארבע שאני עדיין משלם עליו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה