יש דברים שרציתי לומר לאדון יהודה פוליקר

השמש ממש מחחמת את העורף
משתקפת מהמסך ומקשה על צפייה
וגם התוכן מבריח אנשים הביתה שלהם
צלילים של מעגל הנקמה
ורק אני נשאר לבד
מלא חיות

זאת אני

מכין קפה של צהריים
שתי כפיות קפה
שלוש כפיות סוכר
שתי כפיות ענק של שוקו
מהרהר על היציאות והלחצים והמחשבות ונוזל האסלות וכפפות הגומי
על השולחן מיץ פז
חרדית זנותית משמאל
מימין כיסאות ריקים
שלווה של יום חמסין
העיניים נעצמות אט אט
המזגן מספר לי סיפור עתיק יומין על אחד ספציפי
זה הראשון
כל הלינקים מובילים לים

חם או סתם

קולות נשמעו בתוך הבטן שלי
כנראה זה שוב הרעב
מכה בי
כמו דחליל ממולא במנורות פלורוסנט
אני רוצה ללכת לעזריאלי
רוצה רוצה
אבל לא יוצא
חם בחוץ
חם
לא סתם
והשמש יוקדת כמו פחזניה מלאה בחלודה
אנחנו סובבים סביב שולחנות
בקרוב יהיו פה מצלמות אבטחה
כולנו ניפול עמוק לתוך הכיסא
במיוחד אני

מרורים

מר בכי בכה בכי מר
מירר במרירות
השעה הייתה שעת ליל
הוא ישן יותר מדי ועכשיו הכל היה אבוד
בחוץ נשמעו משאיות זבל נוסעות אחורנית ובולסות אשפה
עורב קרא לעורב אחר
איש עם חולצה ורודה נכנס והתלונן בקול רם
מישהו אמר משהו על דגדגן
סירופ בטעם פטל

את אחלה ואת חמודה

יש לי בחילה בכל הפתחים
בכל החורים
הכל פה שורף
איזה יום ראשון נחמד
אחד באפריל
הכל מסתובב
סביבי

תופים תופים תופים

יושב על השולחן ומרכיב רשימה של דברים שאני לא יכול להרשות לעצמי לקנות
כרגע הרשימה ארוכה מדי אז אני לא יכול להרשות לעצמי להתחיל אותה
פעם קנו לי אנציקלופדיה וחשבתי שאני יכול לקרוא אותה מההתחלה ועד הסוף
במקום זה גיליתי כבר בגיל צעיר איך מתייאשים
נקמה של טרקטור
סביבון