מרורים

מר בכי בכה בכי מר
מירר במרירות
השעה הייתה שעת ליל
הוא ישן יותר מדי ועכשיו הכל היה אבוד
בחוץ נשמעו משאיות זבל נוסעות אחורנית ובולסות אשפה
עורב קרא לעורב אחר
איש עם חולצה ורודה נכנס והתלונן בקול רם
מישהו אמר משהו על דגדגן
סירופ בטעם פטל

חרא זבל זין

את אהבתי לאדמונד
לרחובות טולוז
שארקוטרי בגשם
חרדל דיז'ון בלילה
נייר טואלט סופר רך
עדין על חור הישבן
מלטף
כמו גשם של אביב
מלא באבק של איילון
כמו קיש מפולפל היטב
חשבוניות מס
את הכל אני אוהב

אני זוכר

אני זוכר את הפעם ההיא
קניתי מכונת מים, בלחץ
זה היה יום חם
הילדים היו איפשהו
אבל לא אני
הגנתי על הצבא
דרך החורים שבנעליים
הכל נראה שחור \ ורוד
העולים מחבר העמים ציחקקו כמו ילדים בגשם
הגשם ירד כמו דמעות של חג'בים
יש להם שכונה משלהם בראשון, רחוב שלם של חג'בים, כל האחים ובני האחים ונשות האחים והאחיות ובעלי האחיות והילדים של כולם עם הנכדים של כולם וכל כל כל כל כולם אבל לא כולם באמת
המנועים רעשו
מחסן 100
סבון בתיק
אוזן גדולה
ריח חריף מאוד של בית שחי
אלוקים לא מצווה לרחוץ ידיים אחרי חומצה
אלה היו ימים
השם ירחם
כמה כסף מבוזבז
איזו הגנה על המודלת
אני עוצם את העיניים וממתין

רגשות מעורבים ירושלמית

מי זה פה אוכל את הלב
כאילו היה חתיכת פרה
במשק שלנו אין שקרים
יש רק תחלואה וגבורה
ואת המחשבות שומר לעצמי
ומקיא לפעמים בפה
קולו של יובל סמו קורא מתוך החושך
או מישהו שפורט לי על המצפון
מישהו טוב בחיקויים
שלא תתבלבלו
חשבונות סוגרים בסוף
אני עוד אראה לכם מאיפה הדג משתין על הקופון שנגזר על המחיר המוגמר
שוב צעקות בקומה מתחת
הפעם זו אביונה