תן לי לבכות בשבילך

אין לי ידיים
אין לי מחשבות
הכל פופולרי
הכל בוער
ברחובות הכי פופולריים הראש מתפוצץ
גינה מגודרת מפני זכרונות
מלוכסן וצמוד
ככה אני מפחד
החיים התגלגלו לפתח דלתי ואני חושש לפתוח

דברים שמתחילים ב"נל"

כמה שהכל נראה רטוב ומלא באובדן
פנים משולשות ואף גדול
אהבה גדולה ועצורה
בלכ

תימן א'

מתגלגל במסדרון כמו שק מלא חרא, נשפך לכל הכיוונים.
מנסה לא ליצור קשר עין עם אף אחד.
אולי לא ישימו לב.

מתחזה לעובד, עובד על אנשים, נוגש בעבדים, מרמה, משקר, הונאה אחר הונאה, עושק ומוצץ לשד.

חתיכת דגנרט מטונף, ערימה של בדים מונחים על אשפה אנושית.

המשרדים מתפנים בעוד עשרה ימים אבל מה הם עשרה ימים לעומת הרגשה אינסופית של גועל בכל שניה שעוברת, מה היא שניה אם לא רגע שבו עיניים צריכות לנוח על אדם שהקרבה שלו גורמת לך לרוץ את הסבוניה.

כמה תסכול וזעם, כמה אנרגיות של רצח, אובדן הרצון להתקדם ללא דם על הידיים.
פנטזיות של השמדה, דמיונות שווא על תאונות, תיעוב אינסופי שמרעיל את הנשמה.

שחור חום ולבן

אתה מניח את הראש את הדשבורד ומתרחק במבט מהורהר.
אנחנו מתיישבים על הספסל, כאילו מלאים בהקלה אבל נקרעים.
אתה נוסע לגבעתיים.
הלכתי לבעוט בערימה שמתחת לבניין, כבר מתגעגע.
כזה קטן.

תימן ב'

"איפה המחשב שלי" הכריזה העגלה הצנומה, עם הרגליים האינסופיות חשופות ומזמינות.
היא נבלה חסרת היגיון, ללא יכולות, אני בכל יום מופתע מחדש שהיא לא מתה אלף מיתות בדרך לעבודה.
כזו שיש לה תואר שני אבל לא מסוגלת לחבר משפט הגיוני באף שפה.
היא מחזיקה תפקיד, זוגיות, יש לה את כל מה שהיא צריכה כדי להמשיך במעגל החיים, עושה המון רעש, בן אדם מיותר לחלוטין, אין בה דבר מלבד אולי מושא החפצה שזוף.
בארוחת הצהריים היא תביא משהו מסריח, תעשה הרבה רעש, תנופף בכנפיה כתרנגולת משתוללת.
תקופה שמרגישה כמו נצח באותו תפקיד והיא שוכחת מדי יום את כל מה שלכאורה ספגה ביום הקודם.
הלוואי והמוות היה משתולל פה במסדרונות.

משחק אסוציאציות של דמעות

דירה מחולקת‬ וכולם בחלוקים‬

‫חלוקי נחל‬ וכולם שוחים‬

‫בזרע על הסדין מתהפך על הצד

צלמית עצובה

דמעה של פסיק

אני מנגב את החומוס מהלחי וחושב על כל הדברים שכבר לא יקרו לעולם

חוששני

ייתכן ומשהו לא בסדר
לא יציב כתמול (שלשום)
משהו אוחז בך
שלחת לי סרטון ובו אתה עירום ומצלם דברים
ערוותך לראווה
הייתכן ושוב נפלת לשיגיון ולפסיכוזה?
אם כך,
כלבתא במטותא
הפסיכיאטר מחלק תרופות בנהריה.

לאחר נתק של כארבעה חודשים יצר קשר הפציינט עם חברו לשעבר והטרידו מחשבתית.
עיניים גולגלו, גבות הורמו, לפתע סתם פתאום ככה מן היאור קפץ עליו תפלץ.
את מנוחתנו יטריד כאילו ימים לא עברו כשבועות, כחודשים, כתקופת חיים שלמה.
"תקליד את זה בתוך וורד ואז תקדם את זה באינטרנט"
אכן מילותיו של אדם חולה.

באותה העת אבל במקום אחר לגמרי:
שמבלולו מסתובב בתאילנד, רוכב על חמור, מעניין מה הוא היה אומר.
במכתבו כתב "הסיפורים שלך הרסו לי את החיים".


תשואות חן חן ורפואה שלמה לך.
צר לי, אך אינני יכול לענות לשיחתך, אנא צור איתי קשר במועד מאוחר יותר.

דחוף לענות מיד הרבה כסף

שלום יקירי!!!!!
שולחת לך אני מייל זה
אתה יקר וגם חביב כך אמר לי איש אמין באינטרנט
לצערי אלוהים לא עוזר
אני אדם מאמינה ולכן הצרות נפלו וזקוקה לעזרה
בידי כסף רב מאוד
15,000,00,00,00000,00000000
דולאר ארצות הבריתה
בעלי מלך גדול באפריקה
ואני אישה פשוטה הרוצה לעזור לקרן של יתומים בעיירה בה אתה מתגורר
האם תוכל להעביר את החבילה שלך?
לא מבקשת הרבה
אשלח לך תמונות עירום של העירום שלי
יש לי זוג שדיים
אשלח לך אותם ברגע שהצ'ק יעבור
קוראים לי זיבנגה זאבונגו
אני מאמינה גדולה בישו
מקווה שגם אתה

רוצה לשתות לאכול ולשמוח

תלתלים לראשך
קצינה הפורסת אבטיח בלילה
מגיע לך יותר
יותר מסכין לא מתאימה לביצוע המשימה
פטמות חמומות מוח
הסלטים כבר יכינו את עצמם
גם התבשיל יסריח כבר ביום אחר
המים רטובים כמו שהיו אתמול
הגיע זמן לישון

חלאה אתה חלאה

פאקינג נעלם ולא משאיר סימן
אחרי ההצגות
הנה אנחנו לא חברים יותר
ואתה חתיכת אפס מסריח
רקוב מפירורים
מזיע לתוך ספת ההורים
לתוך מצוקה אינסופית
איפה אתה מסתובב היום
כמו אפיפיור בקיץ של אביה
התקופה בלילות מעל השוק
הפירות והירקות והחתול והשומר המקומי וגם שלוליות של ביוב וריח של דגים והכל מזכיר לי אותך
שיחות טלפון בטעות
ריח של מיצי גת
סיסמאות שחוקות
אתה פצוע בליבך ולנצח תישאר פגום כמו בננה עבשה
מחצית הדרך כבר מאחור
אתה יוצא לדרך חדשה
מסלול של עלובים
כמו אברהם רופס אוחז נקניקיה קפואה
הנה זה בא
תתבייש לך

רחמים ליצן

מדובר בפומפיה שלא יודעת מה השעה
כמו גיבור האוחז בלפיד
רץ במורד המנהרה
מערה למעשה
כולנו כאן אחוזים תזזית
כששמעון פרס רכוב על סוס מאחורינו
באי השדים
קונספירציות מתובלות בפפריקה חריפה מבולגריה
זו היא יוליה שזורחת במערב
עושה רושם שכבר אי אפשר לסמוך על אף אחד

חברה בעבודה

הלילה חשוך
ממתין שתחזרי מהקפה
איתי שגב משפשף חזק על המסך
גם משה פרסטר מזיע
ואני ממתין ומחכה ומצפה
כמו אבטיח שמתקרר לאיטו במקפיא קטן

רקמה רכה של שדיים

חולצת משבצות רנדומלית בפריפריה של החיים
גברת עממית דופקת מסמרים בקיר של השכנים

שק אשכים שבוער
ספל קפה נמס
בתוך שלולית זיעה
אנחנו כולנו ריחניים
ואת מרגישה את עירומו של המלך
הנה באה עגלת מוות
רכוב על חללית סנפירים
האבא של האידיוטים
כולנו מעמיסים להבות של אפרסק
זה נראה כל כך קל מהצד
כמו ביקור במבשלה ברחוב המסגר
הפעם זה יצליח
בקניון הזה כולנו בני עמים
כמו בביקור ההוא בערד
כשבירה הייתה בירה ומים נפלו כמו מאפרה במצוקה

מחפשת מדפסת

היא אישה גדולה
חושבת במונחים של פריז
איפה יש כאן מדפסת
היא שואלת בקול מלטף
כאילו הייתה מסור עדין תוצרת חבר העמים
מכונת שיוף עם פרווה בצד אחד
ואני מרוכז במשהו שצומח לי על האף
כמו סרטן של סבא
בעולם הכדורגל הכל עגול כמו ריקוד למבדה
מתקנים תנורים לוהטים
סוודר חם
דירה שאין בה מסתור ולו לחתול בצבעים שחור ולבן
המאוורר מאוורר
עופרה חזה הולכת רחוק

חתיכת זונה

מוות
איזה מעאפנה
באמת שמגיע לה להעלם מפה מיד
מה היא חושבת
שהיא תוכל לרקוד
תוספת: על שתי חתונות

ג'ימי הקטן

כותב לך הודעה בסקייפ
על הידיים שנשברו בקלות
נפילה מגובה לא רב
כמו מחשבה בטרם עת
הנה נייר טואלט
אני לא מבין במה הוא ספוג
הכל נראה כמו בקבוק תה קר תוצרת אמריקה אשר הפך לצלחת פטרי בניסוי זדוני
הוילון מוגף
או שמא אלה רק תריסים זולים

פתאום: דפיקות בדלת

את מותם היה ניתן בנקל להפיל על האינטרקום המקולל

מזגן שלא כבה שעות

חלונות סגורים

הוא שתה תה עם ממתיק מן הצומח וזמם

באותו הזמן במרחק לא רב

ישב אדם אל מול מסך מחשב ותהה על המוות

המוות נראה לו מרושע בדיוק כמו הספרות 4456

לא רחוק משם

הוא ישב על הספה, היא ישבה לבדו

הם היו מיוזעים ממשחק פיזי

חתול שחור לבן הסתתר בתוך הג'קוזי

מישהי ניסתה לפתח תמונות

היא רצתה מאוד להגיע למקומות

יש לה קנה מידה מסויים מאוד

יש לה אופניים ירוקות

אכזריות הקיום לא פוסחת על איש

כולנו סובלים ברמה המולקולרית

כך ידע גם המדען ששהה באותה עת במרתף באוניברסיטה

הוא בא ממשפחה נגד הגדר

כולם ידעו זאת היטב

איש אחד בחדר אחר קשר את ידו לצווארו

הוא היה אדם מיותר בסביבת העבודה

לא מוערך

שלחנו לו אימייל זועם בנושא

אובדן ומצוקה

הראש מנסה להדחיק כדי לא להתמודד כי מה שקרוי הנפש והלב לא יכולים לשאת עוד
הידיים מאידך מחפשות מהר את התמונות
כדי לעורר שוב דמעות
כי לבכות זה אנושי
כי אני רוצה שיכאב לי כדי לא להרגיש אדיש
כדי לזכור ולא לשכוח
כי להמשיך כאילו שום דבר לא קרה זו אפשרות נוראית
אני מעדיף לשבת בעבודה ולבכות ולהתגעגע
להרגיש את הכל
להקליד בעיניים רטובות עוד ועוד מילה
אחרי שבוע שבו לא יכולתי לדבר או לחשוב
אני משותק מבפנים
הכל ממשיך כרגיל
קשה לי לדבר על זה
קשה לי להוציא את זה החוצה
רק שני אנשים יבינו את הכאב שלי ואני לא רוצה להכאיב גם להם עם מילים וזכרונות
אני רוצה שיכאב רק לי
כי כשכואב לי אני מרגיש את הכל ואני מרגיש טוב יותר, יש סיבה לחיים
הרגש מעורר אותי ומפרה אותי ואז מדכא אותי ואני מוצא את עצמי מסתתר בחדר השינה
מתחת לשמיכה
דומע לתוך הכר חרישית
ואז משחק באייפון בעוד משחק כדי להדחיק את הזכרונות
כל כך הרבה אהבה ליצור אחד
החיים הם דבר נוראי
וגם המוות

היד נחנקת

יום אחד כל המחשבות עוד יפרצו החוצה אבל עד אז אני שומר הכל בפנים ומתבשל בתוך המיצים של עצמי כמו קדירת אכזבות הממתינה לפורקן.

שיר ח"י

מישהו העמיס פה שוודיות ולא קראו לשאולי מהגן הבוטני
1
מלפפון חסר תושיה
2
שאולי נעלב
3
אפרסמון עמוס מגנזיום
4
למה שאולי נעלב
5
מחוגה המפקה מרגילות
6
חסר ליבידו ובטחון עצמי
7
מלונים עסיסיים מלאים זרע
8
בום גדול נשמע פתאום
9
לי זה עולה יותר
10
מת העולם
11
את לא תגידי עליו ככה
12
ברוח הדברים הללו ניתן לסגור עוד יום
13
את הפאה שלי אני מסרק לשמאל, ככה אנשים שבאים מימין לא רואים את העין הפוזלת
14
דובדבנים ממולאים בזיתים ממולאים בפיסות גזר
15
אתמול בערב צרעות נכנסו לדירה ועפו סביב הפלורוסנטים
16
ממש קר לי, שמישהו יסגור כבר את המזגן המחורבן הזה, מה זה החרא הזה בן אדם לא יכול לשבת בעבודה בלי לרצות למות
17
חשבון דולרים
18
צדיקים גדולים

נדנודי שינה

לא נרדם
לא נרדם
מה הולך
לא נרדם
לא נרדם
יש אור בחוץ
יש רעש בחוץ
דופקים שניצל מעבר לקיר
לא נרדם והכל מרגיש כמו אפיפיור שבורח בתוך מכונית
לא נרדם